נטלי מסיקה

בית מדאר בשכונת שעריים, רחובות
בית משפחת מדאר בשכונת שעריים ברחובות ממוקם ברח' מנשה קפרא 38. בית זה יהרס מאחר ונמצא שהוא הוכרז כמבנה מסוכן והוא אינו מתאים יותר למגורי אדם. בצמוד לבית נמצא בית כנסת לעולי חידאן שמתוכנן לשימור
בני משפחת מדאר הגיעו מחיידאן שבצפון תימן לרחובות עם ראשוני המתיישבים. הם עברו לשכונת שעריים בשלהי 1909 לאחר שהתגוררו כשנתיים במבנים ארעיים ברחובות, ראשון לציון ופתח תקווה. באותה עת האזור היה כמעט ריק ולכן הוצע להם שטח של 3 דונם למגורים, כולל חצר. המשפחות שעברו להתגורר בשכונה בשלב מאוחר יותר, קיבלו בדר"כ שטחים בני דונם אחד. בשנת 1924 נערך מפקד ע"י קק"ל ונמצא כי משפחתו של צדוק מדאר מנתה 5 נפשותכמו כן מצוין בסקר זה כי המשק כלל פרה ובית. ברשימת המפקד לא מצוין משלוח ידו של אב המשפחה ויתכן שהתפרנס כרב הקהילה. כאמור בית הכנסת נבנה כבר בשנת 1913 או 1914 בצמוד לבית המשפחה ואוחסנו בו ספרי התורה שהובאו על ידו מחיידאן שבתימן	היסטוריה
על בניית הבתים הראשונים בשכונת שעריים מעיד נתן חפשי, שנמנה עם המתיישבים הראשונים. לדבריו עבודת הבנייה של בתי המגורים נעשתה בקבלנות ע"י פועלים חסרי כל ניסיון בעבודה זו. חומרי הבנייה העיקריים היו בוץ, קש ותבן שהיו זמינים וזולים. שבתאי מדהלה מספר כי העבודה נעשתה לרוב אחרי יום עבודה בכרמי המושבה ונטלו בה חלק גם הנשים, הילדים והקשישים בכל משפחה. אברהם טביב מספר על השיטה שלפיה עבדו: עמדו כולם, הגברים והנשים והילדים, ועשו לבנים מחומר ובנו להם בתים, והספיק להם עושרם מארץ תימן לרעפים ועצים בצמצום לצורך חלונות ודלתות פשוטים, כלומר שלא נקקו לנגר אומן, ועשו בעצמם כל הדרוש בלי מחוגה ומקוצעה. מכאן עולה כי הבתים בשכונה נבנו ללא תכנון אדריכלי מוסדר, ובכלל זה הבית הנדון בדוח זה. עם השנים נוספו לבית מדאר חיזוקים הכרחיים בטיח וסיד, התקרות חוזקו בלוחות אסבסט ונעשו גם תיקונים ותוספות של אינסטלציה, חשמל ומים. ניתן להבחין שנוספה יחידת אחסון חדשה שנבנתה מבלוקים מודרניים בשונה משלוש יחידות האחסון האחרות. השינויים הללו בוצעו ככל הנראה באמצעים מצומצמים וללא מעורבות של גורמי תכנון מקצועיים ולכן אין בנמצא תוכניות הנדסה המתייחסות לשינויים אלה	תוכנית
בית מדאר נבנה בשיטות וחומרים שהיו זולים וזמינים. הקירות נעשו מלבני בוץ שצופו בטיח, הדלתות, החלונות והמשקופים מעץ, והגג מרעפי חרס. השימוש בחומרי הבנייה הללו הביאו ליצירת סדקים חוזרים ונשנים בקירות הבית, ומכאן שהתעורר צורך לטייח ולצבוע את הקירות לעתים תכופות. ניתן להבחין כי החלונות והתריסים שפנו לחזית הרחוב נעשו ביתר תשומת לב עצובית בהשוואה לחלונות שפנו לחזיתות האחרות. עוד ניתן להבחין בהבדל בין הדלתות שמוקמו בכניסה לחדרי השינה לבין הדלתות הפשוטות יותר שמוקמו בפתחי המחסנים שבחצר. בבית לא נמצאו עיטורים או קישוטים על הקירות והרצפות. החצר הצמודה לבית שימשה לאחסון כלים, לבישול, אפיה ולנטיעת עצי פרי למאכל. רוב העצים הללו נמצאים במצב מוזנח. בחינה טכנולוגית של שיטת הבנייה והשימוש בחומרים עולה כי הבית נבנה בידי בעליו בסיוע מקצועי מועט. לא נמצאו תוכניות אדריכליות המתייחסות לשלבי הבנייה ויש להניח כי בית זה כמו שאר הבתים הסמוכים שהוקמו באותן שנים נבנו לפי דגם טכנולוגי ועיצובי אחיד למצגת תמונות לחץ כאן	מצב שימור