בית ילין במוצא

 

הנוכחות היהודית בעת החדשה במוצא החלה בשנת 1850, בהמשך ליוזמה פרטית של דוד ילין ושאול יהודה שרכשו אדמות מתושבי הכפר הערבי קולוניה. מעשה זה מסמל בין השאר, את ראשית היציאה של הישוב הישן מתחום חומות ירושלים

 

יהושע ילין ירש את האדמות לאחר מות אביו בשנת 1860. בעת עיבוד אדמתו גילה מתחת לפני הקרקע שרידי חווה קדומה ובה אולם אורך בנוי. מעל לשרידי המבנה העתיק החליט לבנות בשנת 1871 (תרל"א) ח'אן עבור עולי הרגל לירושלים. במרתף הקדום אוחסנו סחורות ובעלי חיים ובחדרים העליונים שנוספו, השתכנו הסוחרים ועוברי האורח. מאוחר יותר הוסב המבנה לשימושים נוספים ובהם: בית ספר ובית הכנסת של המושבה

כעשרים שנה לאחר הקמת הח'אן נבנה בית המגורים של המשפחה. לאחר מלחמת העולם הראשונה ופטירתו של יהושוערוב האדמות שהיו ברשות יהושוע ילין הועברו בעזרת ארגון בני-ברית למשפחות הראשונות במקום. במהלך שנות ה- 90 יזם יהושוע ילין את הקמת מוצא המושבה ושיווק את קרקעותיה. מוצא היתה הקטנה שבמושבות הדרום וההר ואחת המושבות הזעירות בא"י – בשנת 1904 חיו בה כתריסר משפחות שמנו 28 נפשות, על 510 דונם בלבד

בשנת 1924 נעזב בית משפחת ילין, נשדד ונהרס ברובו הח'אן שננטש אף הוא, שופץ ביוזמה פרטית ומשמש כיום כבית הכנסת של מוצא. בית משפחת ילין עובר בימים אלה עבודות שימור ושיחזור ביוזמת צאצאי המשפחה והמועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות

 

היסטוריה

 

הבית הורכב משלושה חדרים מרווחים בקומת הקרקע, מרתף ששימש כנראה בעיקר כרפת, וחדר נוסף על הגג. בחלקות החקלאיות שמסביב לבית גידלו גפנים, ירקות ועצי פרי
קומת הקרקע נבנתה מאבן מסותתת היטב עם קמרונות גדולים ומטויחים מבפנים. כתוצאה משוד אבנים נפגעו במיוחד שני החדרים בקומת הקרקע וקמרונות שני החדרים האלה קרסו


שטח קומת המרתף כולל הקירות הוא כ- 160 מ"ר ובו חלק מקורה וחלק פתובקומת הכניסה שלושה חדרים שאחד נותר שלם ושניים נהרסו, ושטחם כ- 110 מ"ר. על הגג חדרון שלם עם גג רעפים ושטחו כ- 15 מ"ר. בחזית הצפנית מרפסת בשטח 40 מ"ר. הבית מוקף היום ב- 4.5 דונם בוסתן


לצד שביל המבוא אל בית ילין, בצמוד לבית הכנסת ממערב, נמצאת "באר ילין אשר שופצה בידי ילין בסוף המאה התשע-עשרה ומימיה נועדו לצרכיי בני הבית והח'אן. על פי סוג אבני הבנייה בעומק הבור ניתן להסיק כי נבנתה ככל הנראה בתקופה הצלבנית

תוכנית

בכל חלקי המרתף ישנה רטיבות בקירות ובטיח, הגורמת להתנפחות הטיח והתנתקותו מהקיר. חומר המליטה בין המישקים מתפורר ובחלק מהמקרים חסר, דבר שעלול לגרום להתמוטטות הקירות. הטיח בחלק העליון של הקירות, מתפורר וסדוק. בין הטיח לקיר צומחים שורשים ואיזוב. צמיחה זו דוחקת את האבנים והטיח. בין עמודי האומנות, נמצאים קני צרעות ועכבישים.
בחזית המרתף ובאזור הפתוח נשדדו אבני בנייה חיצוניות וליבת הקיר חשופה ונוטה להתמוטט. בעבודות שיפוץ שנערכו במבנה נוספו תמיכות לחלק מהקירות והקשתות הנמצאים בסכנת קריסה

למצגת תמונות לחץ כאן

מצב שימור